לומדים תורה עם הרב שמואל רסקין — שיעורים, פודקאסטים והטור השבועי לפי הלוח העברי

אך הרבי מיד הסביר: ה'יהודי טוב' הראשון היה הבעל שם טוב, הוא היה הרבי של כל הרביים. והוא נהג במידה זו שלא היה עולה על יצועו באם נשאר ברשותו ולו מטבע אחד שלא בזבז לצדקה. רק כאשר היה ביתו ריקם לחלוטין יכול היה ללכת לישון. וזהו 'יהודי טוב'.

האם הרבי תבע מר' פרדי שיפקיר את כל ממונו וילך בדרכי גדולים כבעל שם טוב? וכלשון התניא "מי הוא זה ואיזהו, אשר ערב לו לגשת להשיג אפילו חלק אחד ממדרגת אהבת רעיא מהימנא" – כיצד שייכים אנו, יושבי בתי חומר, להתקרב אל "חלק אחד" ממדרגת הבעל שם טוב?

* * *

מַטֶס (מתתיהו) גלמן היה אגדה של גיבור חסידי. הוא היה חסיד גור שהנהיג קבוצה של בחורי ישיבה גם בגטו הבוער, חבורה שנקראה על שמו "מתי'סובציס". חבורה זו שישבה בבונקר בתוך הגטו, התעלמה מהמלחמה ועסקה בתורה יומם ולילה כאילו בחוץ לא מסתובב מלאך המוות בכבודו ובעצמו. כל זמן שחיים – יש לחיות, גרס מטס, וכך הוביל את תלמידיו במשך רוב תקופת המלחמה לחיים מלאי משמעות כל רגע שהנשמה היתה באפם. ה' יקום דמם.

ניגון מיוחד היה לו למטס, שעד היום מנוגן בפיפיות יוצאי פולין, והניגון הזה בתים רבים לו שמתארים את דמות החסיד האולטימטיבי, וכך פותח הניגון בתרגום עברי:

אש עולה ובוערת, ועקבות עשן אין –

זאת יכול רק החסיד בלבד;

רק עבור זאת, כדאי חסיד להיות.

הכל הוא שלך, ושלי מאומה -

זאת מבין רק החסיד בלבד;

רק עבור זאת, כדאי חסיד להיות.

השורה הזו עליה חונכו חסידים "הכל הוא שלך – ושלי מאומה", איננה עוסקת רק בפת לחם חומרית, פשיטא! אמנם, בבונקרים בורשה נהגו כך במסירות נפש גם בפת לחם, אך משמעות השיר המקורית לא עוסקת בפת לחם. היא עוסקת ב'הכל'. הכל משמעו כל הכשרונות וכל הכישורים, כל ההזדמנויות וכל האפשרויות הכל הוא "שלך" – של הקב"ה, ו"לי" לא שייך מאומה.

* * *

תנועת נפש זו של "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני" היא תמצית החסידות. החסידות איננה רק עליזות ושמחה, חום ואהבה. כל אלו תוצאות – יסוד היסודות הוא "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני" ומלבד זאת אין מאומה.

נראה שלכך כיוון הרבי בתביעתו מאיש העסקים ר' פרדי: חשבון הנפש שלפני השינה צריך לעסוק בשאלה היסודית 'האם נשארה אצלי פרוטה שהיא שלי, חלילה, או פיזרתי הכל'. לאמור, האם שמרת 'לעצמך' משהו שלא השתמשת בו עבור הקב"ה, עבור יהודי אחר?

* * *

והרבי שלנו חידש דרגה נוספת: בהדרכותיו תבע מהחסידים ומכל מי שהיה מוכן לשמוע, לא רק לתת לקב"ה את כל מה שיש, אלא גם את מה שאין. ללכת בכל הכוח ולעשות מעשים שבדרך הטבע אינם ביכולתו של אדם, וה' יגמור בעדו, משמים יסייעו לו לעשות ולהצליח עוד הרבה מעבר לכוחותיו הטבעיים. וכן, זה אפשרי.